הלוויה חורפית

אחת הקומדיות השנונות והחריפות שכתב חנוך לוין, בלווי שירי אהבה על-זמניים. אמא של לָצֶ'ק מתה. הוא – מתכוון להודיע לבני משפחתו, ולקיים הלוויה ראויה. הם – מתכננים את חתונת בתם הקטנה, וֶלְוֶוצְיָה, שאמורה להתקיים בערב למחרת. ברור לשני הצדדים: חתונה והלוויה לא יכולות להתקיים באותו הזמן. ואיך אפשר לזרוק ״ארבע מאות אורחים ושמונה מאות עופות לזבל״, רק בשביל הלוויה? מכאן מתחיל מרדף מטורף, מצחיק ומלא תהפוכות: המשפחה עושה הכל כדי להתחמק מבשורת המוות מפיו של לצ'ק הנואש.