על ההצגה

באישון לילה גשום בשוויץ בחדר חקירות לבן ונעול, נפתחת חקירה. הנעדרת: בטן וכל האיברים חשודים. לב דופק את מוח שבכלל בורח למונקו, כבד הבן של בטן נלקח בידי כלוב וצלעות, וכשכבר אין לאן לברוח- גם פות חודרת לתמונה, ולא בעדינות. ככל שהחקירה מתקדמת, הגבול בין מציאות להזייה מתפרק, ומתגלה סוד אפל עוד יותר. לבסוף, נותרת שאלה אחת: האם אנחנו מחפשים כדי למצוא, או פשוט מפחדים מהרגע שבו כבר לא ישאר עוד מה לחפש? יצירה צעירה, אמיצה ובועטת מלאת הומור וכאב.